פסק-דין בתיק ת"א 3555-06

בפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובעת במהלך תאונת דרכים שבה הייתה מעורבת ביום 27.1.06.

התובעת נפגעה באצבעות יד ימין, ידה הדומיננטית, ונקבעו לה כ- 30% נכות, בנוסף לנכות אסתטית בשיעור של 5% בגין צלקות.

התאונה היא תאונת עבודה.

אין מחלוקת על החבות, לפיכך יעסוק פסק הדין בגובה הנזק.

גרסת התובעת

התובעת ילידת 8.1.61 בוגרת סמינר תלפיות במגמה לחינוך לגיל הרך.

התובעת עבדה במשך שנים במשרד החינוך, פרשה והתחילה לעבוד בתפקידי שיווק ומכירות.

החל מחודש דצמבר 93 ועד לחודש מרץ 98 עבדה כאשת שיווק ומכירות בחברת פלאפון תקשורת ושכרה החודשי עמד על ממוצע של כ- 16,000 ש"ח ברוטו.

התובעת פרשה מהעבודה בחברת פלאפון במהלך שנת 1998, לאחר שנערכו שינויים פנימיים בחברה.

באותה עת הייתה התובעת בהיריון ולכן לא יכולה הייתה להשתלב במעגל העבודה.

התובעת הייתה באותה עת בת 38 ותכננה ללדת ילדים. התובעת תכננה את יכולתה להשתלב בעבודה בהתחשב בכך.

ילדיה של התובעת נולדו בחודשים 10/98, 9/00, 11/03 והיא הקדישה את זמנה ומרצה לטיפול בהם.

במהלך תקופה זאת לא עבדה התובעת למעט חודשים ספורים כמשגיחה בבחינות.

בחודש אוקטובר 2005 כשבנה הצעיר הגיע לגיל שנתיים החליטה לשוב למעגל העבודה.

עד שתימצא עבודה שהולמת את כישוריה, התחילה לעבוד בחברת גורן שיינר שגית בחלוקת עיתונים במושבים. העבודה הייתה בהיקף של חצי משרה והיא הקדישה לה מספר שעות בשעות הבוקר המוקדמות בלבד.

התובעת תכננה לחזור באופן הדרגתי למעגל העבודה ולצמצם את שעות שהייתה בבית.

בשלב זה ארעה התאונה.

התובעת מתארת את הטיפולים הארוכים והממושכים בשיקום נזקי התאונה, כאשר בין היתר נאלצה להגיע למרפאות החוץ של בית חולים קפלן מעל 70 פעמים. התובעת נהגה להגיע לטיפולים באמצעות מוניות, שכן לא הייתה יכולה לנהוג בעקבות מצבה הרפואי.

התובעת נאלצה להעסיק עוזרת בית אשר הייתה מגיעה כל יום למשך 4-5 שעות, והייתה מבצעת במקומה את כל עבודות הבית.